רמת גן נגישהחזרה לדף הבית

נגישות בתחבורה הציבורית

תחנות אוטובוס

תנאים לתחנת אוטובוס נגישה ולדרך נגישה אליה וממנה

  • דרך רציפה, יציבה ופנויה אל התחנה, בלי מדרגות, בורות, שיפועים בעייתיים או מכשולים.
  • מדרכה ורחבת המתנה שמאפשרות לאדם בכיסא גלגלים להגיע לתחנה, להמתין בה ולתמרן בבטחה.
  • שפת מדרכה ומקום עצירה שמאפשרים לאוטובוס להתקרב למדרכה ולנוסע לעלות ולרדת בבטחה.
  • שטח פנוי ונגיש בסככה וברחבת ההמתנה, בלי עמודים או ריהוט שחוסמים את המעבר.
  • מידע בתחנה שניתן לאתר ולקרוא, לרבות מספרי הקווים והמידע הנדרש לנוסעים עם מוגבלויות ראייה או שמיעה.
  • תאורה מספקת, ונגישות של כל המתקנים והשילוט בתחנה.
  • בדיקה גם של התחנה שממול ושל רצף הדרך אל היעד, ולא רק של עמוד התחנה עצמו.

רשימות התחנות בשני כיווני הנסיעה, לפי התמונות שסופקו למיזם.

מקניון איילון לכיוון מסוף כורזין

מיקומי התחנות, מספרי התחנות ותיאורי המצב בכיוון זה.

טבלה שסופקה למיזם: 14 תחנות מקניון איילון לכיוון מסוף כורזין, עם מיקומים, מספרי תחנות, עמודת מצב ותיאורי חסמי נגישות

מאלוף שדה/עודד לכיוון קניון איילון

מיקומי התחנות, מספרי התחנות ותיאורי המצב בכיוון ההפוך.

טבלה שסופקה למיזם: 13 תחנות מאלוף שדה ועודד לכיוון קניון איילון, עם מיקומים, מספרי תחנות, עמודת מצב ותיאורי חסמי נגישות

מצב נגישות תחנות האוטובוס ברמת גן, לכיוון ספיבק ובחזרה

הבדיקה כוללת 27 רישומי תחנות משני כיווני הנסיעה. בקובץ סומנו 10 תחנות כלא תקינות, 5 כתקינות ו־12 כתחנות שטרם נבדקו. עם זאת, בארבע תחנות שסומנו כתקינות צוין גם שאין בהן סימון ברייל. הסתירה הזו מחייבת בדיקה חוזרת של התחנות ושל אופן הסיווג.

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998, קובע את זכותם של אנשים עם מוגבלות לשירותי תחבורה ציבורית נגישים, לרבות גישה לתחנות. תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), התשס״ג–2003, מפרטות בין היתר את דרישות הנגישות בתחנות ובסככות ההמתנה.

הליקויים שתועדו כוללים היעדר סימון ברייל ב־13 רישומים, היעדר עמדת המתנה לנוסעים עם מוגבלות בארבעה, שפת מדרכה נמוכה בארבעה, היעדר הצללה בחמישה, וכן עמוד שחוסם עמדת המתנה, לוגו לא תקין והיעדר ספסל, כל אחד מהם ברישום אחד.

התקנות דורשות שלט מישושי בתחנה הכולל מידע על הקו והיעד ומספר קו בברייל. הן קובעות גם מקום המתנה לכיסא גלגלים בסככה בגודל של לפחות 120×80 ס״מ, מעבר פנוי ברוחב 110 ס״מ לפחות, ורחבת היערכות לעלייה לאוטובוס בגודל של לפחות 250×200 ס״מ, שתהיה פנויה ממכשולים.

הערה על שפת המדרכה והרמפה

בכל התחנות שבהן ציינתי כי שפת המדרכה נמוכה, לא הצלחתי לעלות לאוטובוס באמצעות הרמפה, משום שהשיפוע שנוצר היה תלול מדי ולא אפשר עלייה בטוחה. תקנות הנגישות קובעות כי השיפוע המרבי של כבש במצב שימוש הוא 12%. לכן, על סמך ההתנסות שלי, סברתי שהרמפה באותן תחנות אינה עומדת במגבלה. קביעה רשמית לגבי כל תחנה מחייבת מדידה של הרמפה כשהיא פרוסה ושל הפרש הגובה בפועל.

כך מחשבים את השיפוע: מחלקים את הפרש הגובה באורך האופקי של הרמפה ומכפילים ב־100. למשל, הפרש גובה של 12 ס״מ לאורך אופקי של 100 ס״מ הוא שיפוע של 12%. אם רוצים לבטא את השיפוע בזווית, מחשבים ‎arctan(הפרש הגובה ÷ האורך האופקי): שיפוע של 12% הוא זווית של כ־6.8 מעלות. התקנות מציינות את המגבלה באחוזים, לא במעלות.

התמונה הכוללת מצביעה על פערי נגישות לאורך המסלול ועל צורך להשלים את בדיקת 12 התחנות שטרם נבדקו, לבחון מחדש תחנות שסומנו כתקינות אך תועד בהן היעדר ברייל, ולמדוד בשטח את רחבות ההיערכות, המעברים ושיפוע הרמפות בכל כיוון נסיעה. הנתונים מבוססים על הסימון וההערות בקובץ ועל התנסותי בתחנות; הם אינם תחליף לסקר נגישות מקצועי.

תמונת מצב נגישות תחנות אוטובוס: 5 רישומים תקינים, 10 לא תקינים ו־12 שלא נבדקו. בתחנות הלא תקינות בלבד: 8 ללא ברייל, 4 ללא עמדת המתנה נגישה, 4 עם שפת מדרכה נמוכה, 4 ללא הצללה, ורישום אחד לכל אחד מהליקויים עמוד חוסם, לוגו לא תקין והיעדר ספסל.
התרשים מציג את סטטוס 27 הרישומים ואת הליקויים בתחנות שסומנו כלא תקינות בלבד. ספירת הליקויים במלל מתייחסת לכל הרישומים.